יום חמישי, 20 בינואר 2011

"וילה גלנט"


"וילה גלנט"

בימים האחרונים רואים בעיתונים צילומי אויר של הוילה של המיועד לרמטכ"ל, יואב גלנט, במושב עמיקם.
כתבו גם באיזה מקום שהוילה משתרעת על כ- 800-900 מ"ר. היא נראית יפה בצילומי האויר – בנויה סביב חצר פנימית, עם צריחים וקמרונות. מוצאת חן בעיני מבחינה מקצועית.
הבעיה היחידה מבחינתי, שכמעט ברור שזה לא חוקי. מה שמוזר זה, שהוא כנראה לא היה מודע לכך. כי כדי שדבר כזה יהיה חוקי, צריך להעביר תוכנית מפורטת נקודתית, דבר שאם היה עושה – היה יודע עליו. וזה בלי להזכיר את ה- 35 דונם שכנראה סיפח לחלקה שלו משטח ציבורי סמוך. (רק לשם המחשה – בית משותף ממוצע בתל-אביב, בנוי על שטח של כ- 1 דונם – ז"א שהוא סיפח שטח של כ- 35 בתים עירוניים...)
במושבים, על נחלות, מותר לבנות באופן חוקי כ- 250 מ"ר. וגם זה יוצא בית גדול מאד. דירה עירונית ממוצעת היא 120 מ"ר –שהיא דירה של כחמישה חדרים.
הבעיה היא שאנשים לא מרגישים שהם עוברים על החוק או עושים 'פשע' כשהם 'גונבים אחוזי בניה' – או מטרים לבניה. אולי צריך להסביר למה זה עבירה על החוק. כמובן שהשתלטות על שטח ציבורי פתוח זה גרוע הרבה יותר – אבל את זה כנראה שהוא 'החזיר' אחרי שיצאו נגדו. את זה גם קל יותר להבין.
הבעיה היא שחוק התכנון והבניה כל כך קשוח, ולא מובן, שכמעט כולם עוברים עליו, בלי להרגיש, בקטנה'. מי שסוגר מרפסת, מי שבונה פרגולה... ואז מי שכבר מגזים – מי שהצליחו ל'תפוס' אותו, הוא או היא לא מבינים למה דווקא אותם. והאכיפה בתחום הזה היא סלקטיבית לגמרי. יש אנשים שמעורבים בבעיות של 'גניבת' מטרים בודדים ומסובכים אחר כך עם הרשויות העירוניות ורשויות המשפט שנים רבות, ויש כאלה ש'גונבים' עשרות ומאות מטרים (כמו גלנט כנראה) ולא תופסים אותם ולא קורה להם כלום. אז מי שנתפס ומואשם – מרגיש מנוצל, 'פרייר' ומסכן וכועס על כל העולם, ומי שלא – מרגיש שהוא על גג העולם וש'ניצח את השיטה'. ושכנים שמסתכלים מהצד הם בדרך כלל אלא שמתלוננים. וזה בדרך כלל מה שגורם לאכיפה במקומות מסוימים ולא באחרים – ההתעקשות של השכנים. זה תורם ליחסי שכנות עכורים מאד, התחשבנויות שנמשכות דורות, לשנאה קנאה ואלימות רבה.
החוק צריך להיות קצר, חד וברור, והאכיפה ברורה ושוויונית. רק כך אפשר יהיה לבער את הנגע הזה של גנבה מהציבור ושל רמאות של כולם את כולם, בגלל חוק מיושן מסובך מתוסבך. חוק שהוא בלתי ניתן לאכיפה שעושה מכולם כמעט, פושעים.

יום שישי, 14 בינואר 2011

תמונות של נשים ב'דה מרקר'

קודם כל מוכרחה להגיד שאני שונאת את השם הזה – 'דה מרקר'... השם של החלק הכלכלי של עיתון 'הארץ'. מה זה? שם של עיתון בגרמנית? 'די וולט'? 'די צייט'? די מה? די מי? למה לעיתון כלכלי בעברית ועוד של העיתון המחשיב את עצמו כ'עיתון לאנשים חושבים' יש שם לועזי מוזר ולא מובן? אבל לא על זה רציתי להעיר.

כיון שאנחנו מהמנויים של 'הארץ' – מכורים כבר הרבה שנים (וכמו מכורים אמיתיים, ניסינו להפסיק וחזרנו..) אני מקבלת את העיתון כל בוקר ונוהגת לקרוא או לדפדף בו עם הקפה של התחלת היום. כמעט כל יום אני מתעצבנת על ה'דה מרקר' ולא רק מהשם שלו.

יש בו הרבה תמונות, וזה נחמד בעיתון כלכלי, אבל כמעט כולן של גברים. אני מתארת לי שגם אם קוראים בעיון את מה שכתוב בו, מקומן של הנשים מצומצם מזה של הגברים , אבל בתמונות זה עוד יותר בולט. למשל הבוקר, יש כתבות רבות בעיתון על כנס שהם יזמו. הכותרת אומרת משהוא כמו 'שהרעיון הכי מבריק הגיע מבחורה בת 22' אבל כמסתכלים בתמונות או מדפדפים, יש קטעים שונים מדברי אנשים שונים וכמעט כולם גברים . אה כן – מצאתי אישה אחת – עופרה שטראוס. תודה באמת. האם לנו הנשים, אין יותר דוברות שאפשר להביא מדבריהן ולצלם אותן, וגם להן לתת פתחון פה מעל דפי העיתון הכלכלי? האם אותה בחורה בת 22 לא היתה מוכנה להצטלם? האם שמה בכלל מופיע בעיתון באיזה מקום? או שהיא 'בחורה' כללית כל שהיא? לא קראתי בעיון, ואולי שמה כן מופיע. אבל אני תוהה אם זה היה בחור ולא בחורה, האם לא היו מביאים את שמו ואת תמונתו?

וזאת רק דוגמא של יום אחד. כך זה בכל נושא כלכלי. כמעט ולא רואים פנים של נשים, ואם יש פנים רבות של גברים, אז תהיה משולבת בהם אישה אחת לפחות, כדי שכאילו תהיה גם לנו נציגה.

כשהמשכתי לדפדף, ראיתי כתבה על בירות.. שם כמובן היתה תמונה של גברים ששותים בירה, עם כמה מלצריות שופעות שנושאות מגשים מלאים בכוסות מקציפות.

אז- אני יודעת שקוראי 'הארץ' הם אחוז קטן מקוראי העיתונים בארץ, ומתושבי ישראל בכלל – אחוז קטן עוד יותר. ראיתי באיזה מקום, לא זוכרת איפה , שאנו 4%. אבל בין האחוזים הבודדים האלה, אולי מחצית הן נשים, ובאמת שהייתי רוצה שנהיה מיוצגות קצת יותר ולא רק כמלצריות, או כאישה אחת בכל מקום שיש סוללה של גברים.

אני תוהה האם לעורכי העיתון יש מין מדד פנימי כזה שאומר להם מתי עליהם לשלב תמונה של אישה (אחת לכל חמישה או שישה גברים?) ואז הם חופרים מתחת לאדמה ובסוף מוציאים את אותן 2-3 תמונות של אותן 2-3 נשים...